תוכן עניינים:

איך ומאיזה עץ עושים קשתות. ההיסטוריה של הנשק בעת העתיקה והיום
איך ומאיזה עץ עושים קשתות. ההיסטוריה של הנשק בעת העתיקה והיום
Anonim

המצאת הקשת הייתה מהפכנית עבור האנושות. לפניו, נשק מרוחק לא היה ויכוח רציני במלחמה ובציד. מתלים, חצים, אבנים - כולם היו נחותים משמעותית ביעילות מציוד תגרה. ה"מקל בחבל" החל לשנות את האיזון הזה - בהתחלה בקושי מורגש, ובהמשך, ממאה למאה, יותר ויותר חזק.

מהעת העתיקה לימי הביניים

הקשתות הראשונות היו פרימיטיביות ביותר - מקל ישר וגמיש למדי עם חוט קשת עשוי מגידים של בעלי חיים. החצים הם ענפים ישרים עם קצות אבן. כוח ההרס של מכשירים כאלה היה קטן - הם יכלו לנצח רק ציפור וחיות קטנות.

אבל, כמו כל נשק, החרטום השתפר מהר מאוד. האיש התחיל לתהות: איזה סוג עץ עדיף לעשות קשת? כיצד ניתן לעבד אותו להיות גמיש יותר, חזק יותר וחזק יותר? כיצד לשדרג חצים?

מאיזה עץ עשויות קשתות?
מאיזה עץ עשויות קשתות?

כבר עד העת העתיקההקשת הפכה לטיעון רציני למבצעים צבאיים: עשויה מעץ מיובש במיוחד, עם אותו מתח על שתי ה"כתפיים", היא אפשרה לפגוע ביעילות במטרה ממרחק של 30-40 מטר, וזה היה הרבה עבור אותו עידן. גם החצים השתנו הרבה - הם רכשו נוצות, שייצבו את מעוףם, כמו גם קצות מתכת (נחושת, ואחר כך ברונזה).

מימי הביניים ועד היום

למרות התועלת הבלתי מבוטלת של הקשת, לפני תחילת ימי הביניים המוקדמים, היא לא קיבלה חשיבות מכרעת - הלגיונות של האימפריה הרומית הגדולה לא אהבו אותה יותר מדי, והסתמכו בעיקר על משמעת וסדר. זריקת נשק בצבא הרומי שימש למטרות עזר - למשל, חיצים שימשו לשקלול מגני אויב.

מאיזה עץ עשויים קשתות וחצים?
מאיזה עץ עשויים קשתות וחצים?

הקרבות הגדולים הראשונים שניצחו על ידי האקדח היו הקרב של מלחמת מאה השנים בין הצרפתים והבריטים. מאיזה עץ הבריטים מכינים בצל? "כמובן, מטקסוס!" – היו אומרים משני עברי תעלת למאנש. הקשת הבריטית הפשוטה (או פשוט "ארוכה") נלקחה לא על ידי דיוק או כוח קטלני, אלא רק על ידי אופי המוני - הבריטים היו הראשונים באירופה שהסתמכו על חוליות רבות של קשתים וירי מטח.

יש לציין ש"טכנולוגיות חץ וקשת" בעולם התפתחו בצורה לא אחידה - אם נעשה שימוש בעיצובים פרימיטיביים למדי במדיניות היוונית, הרי שבמצרים העתיקה, כבר אלפיים שנה לפני הספירה, הומצאו קשתות מרוכבות - מחוברות מ.אלמנטים מעץ, מתכת וקרן, הם, ככלל, היו הרבה יותר מדויקים וחזקים מאלה פשוטים, בעוד שהם קצרים פי אחד וחצי. הביצועים הטובים ביותר הושגו על ידי שילוב אופטימלי של חומרים שונים ויצירת עקומות רב-כיווניות.

ה"קשת המרוכבת" הייתה בשימוש נרחב בימי הביניים הקלאסיים - בעיקר בארצות אסיה, ביזנטיון ובארצות הסלאביות. החיסרון העיקרי של נשק כזה היה מורכבות הייצור שלו, ובהתאם, העלות.

במהלך ימי הביניים המאוחרים, הקשת הוחלפה לראשונה על ידי הקשת (הרבה יותר חזקה ולא דורשת כישורים מיוחדים וחוזק פיזי מהיורה), ולאחר מכן הפסידו השניים לחלוטין לנשק חם. רועש, ירי שגוי, בהתחלה מאוד לא מדויק, הוא פילח כל שריון, וזה פלוס גובר על כל המינוסים.

איך הבצלים היום?

המאה ה-20 ראתה מחדש את הנשק העתיק הזה. תחילה בספורט, אחר כך בציד - בזמננו, התשוקה לצורת ירי עתיקה זו מאחדת מיליוני אנשים ברחבי העולם.

איזה עץ עדיף לעשות קשת
איזה עץ עדיף לעשות קשת

מאיזה עץ עשויות קשתות היום? לרוב, חלקי עץ לייצור ספורט מודרני וציד "זורקי חצים" אינם משמשים - הם הוחלפו בחומרים מרוכבים. הם חזקים יותר, חזקים ומהירים יותר מחומרים קלאסיים.

חריגים הם עותקים שנוצרו באמצעות טכנולוגיות היסטוריות. אקדחנים-מחדשים משתמשים בחומרים טבעיים בלבד. איזה עץהאם מאסטרים כאלה עושים חצים וקשת? מייפל, אגוז, בוקיצה, טקסוס, אלון, לוז - גזעים רבים מתאימים לתפקיד זה.

התוצאות של אפילו הדגימות ה"היסטוריות" הטובות ביותר נחותות מאלו המודרניות בכל מרכיבי הצילום, למעט דבר אחד - ההנאה שבהיכרות עם אמנות עתיקה.

עובדות מעניינות

אם הובלתם אל העבר הרחוק וברגע שהייתם בהודו או בפרס, שואלים אתכם מאיזה סוג עץ מייצרים את הקשת בעיר שלכם, תופתעו מאוד מהתשובה. העובדה היא שכמה דגימות נעשו מחתיכת מתכת אחת! "זורקי חצים" כאלה דרשו כוח ומיומנות יוצאי דופן, ולכן נעשה בהם שימוש נדיר.

העיצוב הייחודי של הקשת היפנית - יומי. הוא, בניגוד לכל האחרים, היה א-סימטרי - הידית ונקודת היישום של החץ היו במרחק של שליש מאורך הקשת מלמטה. זה לא היה קל ללמוד איך לירות מיומי, אבל התוצאות של הסמוראים הראו מדהימות - חיצים מהקשתות שלהם עפו עד 350 מטר! עד כה, יומי א-סימטרי מיוצר בארץ השמש העולה, והצילום ממנו הוא לא רק ספורט או תחביב, אלא מרכיב חשוב בחינוך האדם. מאיזה עץ יוצרים אומנים יפנים קשתות? החומר המסורתי לחתיכות קלאסיות הוא במבוק, אם כי נעשה שימוש גם בקרשים עץ, הקשורים יחד עם חוט דק.

מוּמלָץ: