"ג'ורג' דנדן, או בעל שולל": סיכום

2024 מְחַבֵּר: Sierra Becker | [email protected]. שונה לאחרונה: 2024-02-26 05:00

המחזאי הצרפתי ז'אן-בטיסט פוקלין, יוצר הקומדיה הקלאסית, זכה לפופולריות במאה ה-17 תחת השם הבדוי מולייר. הוא יצר ז'אנר של קומדיה יומיומית, שבו הומור פלבאי ותפרחת שולבו עם אומנות וחן. מולייר הוא המייסד של ז'אנר מיוחד - קומדיה-בלט. שנינות, בהירות התמונה, פנטזיה הופכים את מחזותיו של מולייר לנצחיים. אחת מהן היא הקומדיה "ג'ורג' דנדן, או הבעל המרושע", שתקצירה מופיע במאמר זה.

היסטוריית הכתיבה

1668. לואי ה-14 נמצא בשיא התהילה, יש לו מזל, "מלך השמש" זוכה לכבוד כפרעה. לולי ומולייר מקבלים הוראה לאחד כוחות ל"השעשוע המלכותי הגדול" וניתן להם חופש בבחירת נושאים. מולייר מלחין את ז'ורז' דאנדין, מחזה בשלוש מערכות, ולולי כותבת לו מוזיקה.

עלילת המחזאי לקוחה מאחת הפארסות הראשונות שלו "קנאת ברבולייה". המחבר "מאדיר" את הגיבורים ואת הליצןהופך לאדם אומלל, והפארסה - לקומדיה חסרת הגיל של מולייר "ז'ורז' דנדן", המספרת על אדם שנישא לאריסטוקרט, שחייו הפכו לעינויים ולקח לכל האיכרים שכמו דנדן היו רוצים להתעלות מעל. אחוזתם ולהתחתן עם האצילים.

עלילה ותווים

הדמות הראשית - ז'ורז' דנדן - איכר שווא ועשיר, טיפש ולא מושך במיוחד, חיזר אחרי בת למשפחה הרוסה. עבור דנדן, נישואים אלה הם הזדמנות לקבל תואר אצולה, עבור הברון דה סוטנוויל ואשתו - ישועה מקריסה כלכלית. אבל החתונה של ז'ורז' ואנג'ליקה לא מסבה אושר לאף אחד. האצילה והיפהפייה אנג'ליקה מתביישת בבעלה הפשוט, הוריה נוזפים בו ללא הרף על בורות. בנוסף, וויסקונט קליטנדר הצעיר והחתיך מחזר אחרי אשתו. דנדן, האדם המשקף את עצמו, מאשים את עצמו בכל דבר: "רצית את זה, ז'ורז' דנדן."

מלבדם, ההצגה כוללת:

• קולן הוא המשרת של דנדן.
• קלאודין היא המשרתת של אשתו היפה של דנדן.
• לובן הוא איכר המשרת את הוויקונט Clitandre.

פעולה ראשונה

גיבור ההצגה עומד מול ביתו ומסביר את מצבו. נישואיו לאשה הם שיעור לכל האיכרים שרוצים תואר. כמה צרות מביאים הנישואים האלה! אצילות זה לא דבר רע, אבל אתה לא תגמור עם צרות. עדיף לא להתעסק איתם. והוא, דנדן, חווה בעצמו,איך הם מתנהגים כשהם נותנים לאדם כמוהו להיכנס למשפחה שלהם. האדונים נאחזים רק בכספו, אבל לא בו. לא, קח אשת איכר, בחורה ישרה, אז הוא התחתן עם מי שמסתכל למטה, מתבייש בו, כאילו הוא, עם כל הונו, לא יכול להחזיר את הזכות להיות בעלה.

קשקוש שלו נקטע על ידי הופעתו של האיכר לובן, שיוצא מביתו. הוא אינו מזהה את הבעלים של הנכס בדנדן ואומר בכנות כי נתן למאהבת הצעירה פתק מדנדי שהתמקם בבית ממול. המשרתת של מאדאם קלודין יצאה אליו ואמרה כי המאהבת אנג'ליקה ציוותה למסור אותו לבעלים, שהיא אסירת תודה לוויקונט קליטנדרה על האהבה. אבל בעלה טיפש, וצריך להיזהר שהוא לא מגלה כלום. דנדן, לאחר ששמע זאת, מתרגז ומעז להתלונן בפני בני הזוג דה סוטנוויל.

החותן והחותן הם אצילים מרושעים, אנשים לא גדולים, אבל יהירים. אין להם פרוטה לנפשם, אבל הם גאים מאוד בעתיקות למיניהם, בקשרים ובזכויות היתר. ואף על פי שמילים מתנשאות אינן עוזבות את שפתם, הם לא זלזלו לשאת את בתם ל"פשוטי העם", ששילם את חובותיהם והחל להיקרא "מר דה דנדינייה". בכך הסתיים הכרת התודה שלהם, והם הזכירו ללא לאות לחתנו האיכר שהוא לא מתאים להם.

נישואים לא שוויוניים

מאדאם דה סוטנוויל התמרמרה על כך שהוא לא ידע איך להתנהג בחברה מנומסת. אומר לג'ורג' דנדין לקרוא לה "גברת" ולא לחמות. הברון קצת יותר רך בטמפרמנט מאשתו, אבל ה"שועלה" הזולסובב אותם כרצונו. הוא, לאחר שהקשיב לנאומים המתנשאים של העלמה שלו, גם הוא מתבלבל, ומעתה ואילך ז'ורז' חייב לקרוא לו "אתה". לא צריך לדבר על אנג'ליקה "אשתי", כי היא גבוהה ממנו מלידה. חמי וחמות שרים על אבות, סגולות וחינוך קפדני של אנג'ליקה.

הפרובינציאליות של בני הזוג דה סוטנוויל מסגירה את השטות המוגזמת שלהם ובהתפארות ביתרונות העבר של אבותיהם. לעג ובוז מסתתרים מאחורי האדיבות של הוויקונט קליטנדרה, שנכנס לחדר, כאשר הברון מופתע באמת ובתמים מכך שאצולת החצר לא שמע את השם הרם של בני הזוג דה סוטנוויל, אינו יודע לא את התארים ולא את תהילת משפחתם המפוארת. גם דנדן לא מתנחם מהמחשבה שילדיו יקבלו תואר אצולה. למרות שהוא "טיפש לא נבון", הוא לא מתכוון ללבוש קרניים. הוא מספר על זה ישירות לקליטנדר.

אביה של אנג'ליקה מחוויר מרוב טינה ודורש ממנו הסבר. הויסקונט מכחיש הכל. מאדאם סוטנוויל, שזה עתה הבטיחה לכולם את אדיקותן של הנשים מסוגן, דורשת כאן את אנג'ליק ומבקשת להסביר הכל. אנג'ליקה מטילה האשמות על קליטנדרה, שמרימה את ערמומיותה. אחר כך מפנים בני הזוג דה סוטנוויל את זעמם כלפי חתנם ומכריחים אותם להתנצל בפני הויסקאונט. אבל אתה לא יכול לרמות את האיכר, הוא ממשיך לנזוף באנג'ליקה, אבל היא משחקת תמימות זועמת.

מערכה שנייה

השיחה בין המשרתת קלודין ללובן ממשיכה במחזה. היא תוהה באמת ובתמים איך דנדן ידע הכל, ושואלת את לובן אם הוא פטפט למישהו? הוא אומר שהוא פגש מישהושראו אותו עוזב את ביתם אבל הבטיחו לא לספר לאף אחד.

דנדן מנסה לשכנע את אשתו שקשר הנישואין הוא קדוש, ואי השוויון במוצא נמחק. אנג'ליק משיבה בציניות שהיא לא מחויבת לציית לו רק בגלל שזה נעים לו להינשא לה. היא עדיין צעירה ותיהנה משמחת החופש שגילה מזכה אותה בה. היא תהיה בחברה נעימה. ותן לדנדן להודות לשמיים שהיא לא רוצה לעשות שום דבר גרוע יותר.

דנדן צופה באשתו ובקליטנדר דרך חור המנעול וחושב שעכשיו הוא לא יחמיץ את ההזדמנות לנקום. הוא מקווה לקבל ראיות לבגידתו מלובן. אך לשווא הוא מקווה לעזרתו. תוכנית הנקמה מעסיקה אותו יותר ויותר, אפילו הסיכוי לבעל שולל נסוג ברקע.

הוא רוצה לשכנע את הוריה של אנג'ליקה בכפילות של בתם. אבל אנג'ליקה עצמה קוראת להם לחזות, והפעם היא מחלצת את עצמה בזריזות. נוזף בקליטנדרה בזעם שהוא רודף אותה, למרות שהוא יודע היטב כמה היא בעלת מידות טובות, תופס מקל ומרחיק את מעריצה, עד כדי כך שהמכות נופלות על גבו של ז'ורז' דנדין האומלל. הוא זועם, קורא לאשתו בוגדת לעצמו, אבל הוא לא מעז לומר זאת בקול ומוקיר את התקווה ללמד את אנג'ליקה לקח.

מערכה שלישית

אנג'ליקה מגיעה ללילה דייט עם קליטנדרה. היא אומרת שבעלה נוחר. קלודין ממש שם. ליובן מחפש אותה וקורא לה בשמה, וזו הסיבה שדנדן מתעורר ומגלה שאשתו איננה. קלייטנדר נאנח מהמחשבה שהיא חייבת לחזור אליהפשוט "ורד יפה". ז'ורז' דאנדין, הוא אומר, אינו ראוי לאהבתה. אנג'ליקה מרגיעה את קליטנדרה ואומרת שהיא לא יכולה לאהוב בעל כזה. זה זול ומגוחך לשים לב אליו.

ג'ורג' הצליח לתפוס את אשתו ברחוב בשעה מאוחרת כל כך, והוא מיד רוצה להתקשר להוריו. אנג'ליקה מתחננת לסלוח לה, מודה באשמה ומבטיחה להיות האישה הטובה בעולם. אבל דנדן "מתנתק" בגלל יהירותם של בני הזוג דה סוטנוויל ואינו הולך לעולם. בכך שהוא לועג לבתם, הוא מכוון לגאווה שלהם. עקשנות חייתית כזו יכולה להיוולד רק בלב עמום, וברגע זה כל האהדה היא בצד של אנג'ליקה, שרק רוצה לחיות, אבל הוקרבה על ידי הוריה.

אנג'ליקה זועמת על השפלה על ידי בעלה לעיני כולם ורוצה נקמה. היא נכנסת הביתה, נועלת את הדלת ומעוררת רעש שבעלה שיכור וגם לא ישן בבית. דה סוטנווילי בא בריצה, דנדן רוצה להסביר הכל, אבל הם לא רוצים להקשיב, יתר על כן, הם מכריחים אותם לבקש סליחה מבתם על ברכיהם. דנדן מקונן שאם הוא "נשא אישה רעה", אז רק דבר אחד נשאר - "הפוך במים."