פול גאליקו, "תומסינה": תקציר ספרים, ביקורות וביקורות קוראים

2024 מְחַבֵּר: Sierra Becker | [email protected]. שונה לאחרונה: 2024-02-26 05:00

P. גאליקו הוא מחברם של ספרי ילדים ומבוגרים כאחד. יצירותיו לא רק זכורות לקוראים עם נרטיב מרגש, אלא גם מציעות הרהורים על אמונה, אהבה וחסד. אחת היצירות הללו היא סיפורו של פול גאליקו "תומסינה", שתקצירו ניתן למצוא במאמר זה.

על המחבר

הסופר האמריקאי פול גאליקו נולד בניו יורק ביולי 1897 למלחין פאולו גאליקו. לאחר שסיים את לימודיו באוניברסיטת קולומביה ב-1919, הוא עבד ככתב ספורט ב"דיילי ניוז". הוא נודע לציבור האמריקאי לאחר הקרב עם המתאגרף ד.דמפסי, אותו שאל לעצמו ותאר בצורה מבריקה את הקרב עם משקל כבד בכתבה.

אחרי 4 שנים, גאליקו הפך לאחד מכותבי הספורט הטובים ביותר. ב-1936 עזב לאירופה והתמסר לכתיבה. ב-1940 פרסם את הסיפור הקצר "אווז שלג", שהתפרסם מיד. כתב יותר מארבעים ספרים ומספר זהה של תסריטים, רבים מיצירותיו כתובות באופן עממיאגדות או אגדות, ידועים ומצולמים.

הסופר מת במונקו ביולי 1976.

Gallico Books

אחרי הספר הנוגע והמרתק על אהבה ומלחמה "אווז שלג", שיצא לאור ב-1941, יצא לא פחות מפורסם:

• סיפורו של ילד שהפך לחתלתול, "ג'ני", שפורסם ב-1950;
• ב-1952 פורסם סיפור על ילד יתום בן עשר "נס חמור";
• פרסם את Love for Seven Dolls ב-1954;
• סיפור הידידות בין ילדה אדומה מרי לחתול אדום, שסופר בסיפור "תומסינה" מאת פול גאליקו, פורסם ב-1957;
• פרחים לגברת האריס וגברת האריס נוסעת לניו יורק פורסם ב-1960.

כל ספרי הילדים של סופר זה אינם משאירים את קוראיהם אדישים, מלמדים חסד, אוהבים ומבינים את העולם. אחד מהם הוא סיפור נוגע ללב על החתולה תומאסינה. בשנת 1991 צילם אולפן הסרטים גורקי את הסרט "לורי הזועם" המבוסס על הספר "תומאסינה" מאת פול גאליקו. העיבוד של וולט דיסני לשלושת החיים של תומאסינה מציג חתול אמיתי בשם תומאסינה.

Dr. McDewey

ספרו של פול גאליקו "תומסינה" מתחיל בהיכרות עם הווטרינר אנדרו. הוא מטפל לא רק בחתולים ובכלבים, אלא גם בבעלי חיים. כולם הכירו אותו כאדם ישר אך קשוח: הוא עזר רק לחיות בית, בעוד הוא סירב לטפל בשאר והרדים ללא רחם חיות ישנות.

ליבו של הרופא מאובן מאז מותו של העליז שלו,אמה אמה ג'ינג'ית וכל הזמן שרה, לאחר שנדבקה במחלה כלשהי מתוכי. לפני שש שנים, הוא נשבע שלא יהיו יצורים חיים בביתו מעתה ואילך.

אורח תכוף במשרד הווטרינרי היה הכומר פאדי, חברו של הווטרינר. הוא כל כך אהב חיות שהוא האכיל כל הזמן את הכלב שלו בסוכריות. חברים התווכחו לעתים קרובות: מקדיואי טען שהוא לא חייב לטפל בכל בעלי החיים ולבזבז את בריאותו עליהם, הכומר סתר אותו - "אתה צריך לאהוב את כל היצורים החיים."

תומס

בתה בת השבע של ד ר מרי, שנותרה ללא אמא, לא הרפתה מהחתולה תומאסינה. לקחתי אותה לבית הספר, הנחתי אותה ליד השולחן לידי, סיפרתי לה את הסודות שלי, למרות שהחתול לא ממש אהב את זה. אנדרו שנא את החתול וקינא בבתה, שאותה אהב מאוד. תומאסינה חשה בכך ועשתה כמיטב יכולתה לפגוע בה. אבל אנדרו החזיק מעמד. תומאסינה נלקחה לבית כחתלתול קטנה ושמה תומס. כשהחתלתול גדל, התברר שזה לא חתול. מאז הפך תומס לתומאסינה.

Crazy Lori

בואו נמשיך לסכם את סיפורו של פול גאליקו "תומסינה" עם היכרות עם מכשפת היער. פעם אחת הובאה צפרדע עם רגל שבורה לד"ר מקדיווי, אבל הוא סירב לטפל בה. ואז הילד ג'ורג'י לקח את הצפרדע אל קרייזי לורי, מכשפה אדומה שגרה ביער. ג'ורג' פחד ללכת לשם, אבל הרחמים על הצפרדע החולה היו חזקים יותר, והילד פנה אליה לעזרה. בביתה של המכשפה, ג'ורג' ראה ילדה יפה, התושבים רצו לקולהיערות. כלבים וחתולים הגיעו לכאן בשביל אוכל. הילדה, שראתה את הצפרדע, הסכימה לעזור לו.

Thomasina Trouble

פול גאליקו ממשיך את הסיפור הנוגע ללב הזה עם סיפור המזל של תומאסינה. היא התיישבה על כתפה של מרי ולאחר שקפצה ללא הצלחה, הכתה בראשה. הילדה ראתה שהחתול בקושי מזיז את כפותיו, תפסה אותו ורצה לאביה בבית חולים שם נאסר עליה להופיע. הרופא, לאחר מות אשתו, חשש שגם בתו היחידה עלולה להידבק מבעלי חיים.

במקביל הביא הכומר איש עיוור למרפאה - כלב הנחייה שלו נפגע ממכונית. הכלב נזקק לניתוח, אבל הרופא, שלא האמין בתוצאה מוצלחת, הציע להרדים את החיה. הכומר התעקש שיש להציל את הכלב - אלו עיניו של עיוור. פאדי השתמש במצוות אלוהים כראיה.

בביקורות רבות על "תומסינה" מאת פול גאליקו, הקוראים כותבים שהמקום הנוגע ללב בסיפור הוא כשהרופא ביצע ניתוח בכלב, אך הרדימה את החתולה תומאסינה, למרות הדמעות והאיומים של בתה. לדבר עם אביה.

הלוויה של טומסינה

בזמן שמקדיווי היה עסוק בכלב, מרי לקחה את גופה החם עדיין של תומאסינה וערכה לה הלוויה. חבריה של הילדה השתתפו במסע הלוויה, הם קברו את החתול ביער ושמו שלט על הקבר: "נטבח באכזריות". לורי המטורפת ראתה הכל.

פאדי ומקדיווי הלכו לעיוור כדי לדווח שהניתוח הצליח, ולמדו שהעיוור מת. הרופא נזף מיד בכומר: בעודו מציל את "עיניו" של העיוור,ה' לקח אותו. פאדי השיב שגם הרופא הרדים את תומאסינה ואפילו לא ניסה לעזור לה.

מרי הסתובבה בבגדי אבל ולא דיברה עם אביה. הוא הביא לה עוד חתול, אבל הילדה נעשתה היסטרית. פאדי ניסתה לפייס את מרי עם אביה, אבל היא השיבה שאביה מת למענה.

המחברים של כמה ביקורות ודעות על "תומסין" מאת פול גאליקו מתקוממים בכנות על כך שהאירועים המתוארים בספר קשים מדי לילד לתפוס. אבל, כידוע, המחבר הונחה על ידי דבר אחד בלבד - כמה חשובה האהבה בחיים. בואו נמשיך לספר מחדש של הסיפור הנוגע ללב הזה.

דיירי היער

שמועות נפוצו ברחבי העיר, אנשים מגנים את המעשה של מקדיווי וחוששים לטפל בחיות שלו. עד מהרה הפכו כולם מודעים לכך שביער גרה אישה, שמבינה את שפת הציפורים והחיות, ומרפאה אותם. לווטרינר יש יריב מסתורי. הוא החליט לספר למשטרה שמכשפה אנאלפביתית גונבת לחם ממומחה. אבל הכומר שכנע את חברו לא לגעת בה.

תומסינה הפכה לאלה באסט והגיעה לבית קטן - מקדש, בו שולטת הכוהנת קרייזי לורי. החיות בבית לא אהבו את הדייר החדש. גירית פצועה הגיעה ללורי, היא שטפה את פצעיו וחשבה איך לעזור למסכן? תומאסינה מתפללת להחלמתו, אבל מקדיווי מגיע והחתול, מבוהל מוות, ברח מהבית.

הווטרינר לא ציפה שהמרפא יהיה כל כך צעיר, אבל הודיע בצורה מאיימת מי הוא. לורי לקחה אותו לגרית פצועה, והווטרינר אמר שיש להרדים את החיה.לורי השיבה שלא זו הסיבה שאלוהים שלח את מקדיואי לכאן, והיא האמינה שהרופא יכול לעזור לגירית. לורי נתנה לווטרינר את הכלים והוא ביצע את הניתוח בחיה. לורי הביאה את הרופא לבית החולים, שם ממתינים תושבי היער לעזרתו.

הנקמה של תומאסינה

לורי נתנה לרופא צעיף רך שיחמם אותו גם כשהרוח הקפואה נושבת. נגע, מקדיווי הבטיח לחזור מחר לבדוק את הגירית, והלך הביתה. בדרך הוא מהרהר באלוהים ובאהבתו. בבית, מקדווי אכל ארוחת ערב עם בתו, והשכיב אותה לישון, סיפר לה על לורי והגירית. אבל יחסה של בתה אליו לא השתנה - היא עדיין לא דיברה איתו.

תומסינה, בינתיים, נשבעה לנקום במקדיווי ובלילה גשום הגיעה לבית והחלה לגרד את ציפורניה על שמשת החלון בחדרו של הרופא. הווטרינר רעד מפחד, בכל חלון ודלת הוא דמיין חתול. מרי קראה לחיית המחמד שלה בשמה ורצה החוצה לרחוב בפיג'מה. עד מהרה חלתה ואביה פנה לדר' סטרצי לעזרה. הוא בדק את המטופלת ואמר שיש להגן עליה מפני אי שקט. מקדיואי התחרט מרה שהרדים את תומאסינה. לנחמה הוא הלך ללורי - לטפל איתה בחיות.

ד ר סטרטסי בטוח שהילדה צריכה אהבה כדי להשתפר. מקדיווי אוהב אותה, אבל הוא חסר רוך. הוא אוהב גם את לורי, אבל היא מדברת עם רוחות וגמדים. לא שלם, במילה אחת. לייעוץ, הוא הלך אל הכומר. הוא יעץ לו להתקרב אל הקוסמת כדי להבין אותה טוב יותר.

כפי שמציינים מחברים רבים בסקירות שלהם על "תומסינה" מאת פול גאליקו, האהבה היא שעושה ניסים אמיתיים, היא תרופה אמיתית לכל היצורים החיים - נשים, וילדים, וציפורים ובעלי חיים זקוקים לה.. הודות לאהבה, שינויים גדולים חלו בחייו של ד"ר מקדיווי, כפי שהמחבר מודיע לקוראיו.

סליחה

חבריה של מרי פנו למקדווי לעזרה: הצוענים בהופעה היכו את הדוב. הילדים ביקשו לדווח על הצוענים למשטרה על צער בעלי חיים. אחד הנערים רץ ללורי לעזרה.

לורי ומקדיווי נפגשו במחנה צוענים. במהלך קטטה עם הצוענים, מקדיואי נפצע, לורי טיפלה בפצעיו ונישקה את הרופא. מרי הגוססת חיכתה לו בבית - היא לא רוצה לחיות יותר. הווטרינר רץ ללורי לעזרה, אבל אף אחד לא פתח לו את הדלת. הרופא הלך הביתה ובדרך ראה שלט על קברה של תומאסינה. מקדיואי נפל על ברכיו והתחנן לאלוהים בבקשת סליחה. תומאסינה, שראתה את חרטה של הרופא, סלחה לו.

בערב, לורי הגיעה לביתו של מקדיואי, לקחה את הילדה בזרועותיה והחלה לשיר לה שיר ערש. תומאסינה, שחשה שצרות עלולות לפקוד את מרי, מיהרה ככל יכולתה לביתה, ולמרות מזג האוויר הגרוע, התיישבה מתחת לחלון של הילדה. האב, שראה את החתול רטוב מהגשם, הרים אותו ונשא אותו למרי. היא סלחה לאביה.

בינתיים לורי הסבירה לווטרינר המופתע שראתה את הלוויה של תומאסינה, שלפה את החתולה מהקופסה ועזרה לה. לורי הלכה למטבח, שיקשקה בסירים ונשארה בביתםלנצח.

ביקורות וסקירות

הסיפור "Thomasin" מאת פול גאליקו (תמונת המחבר למעלה) אינו עוסק רק בחברות של ילדה קטנה וחתול. זו לא רק אהבתו של ילד בן שבע לחיה - גם אמה של מרי, שמתה לפני שש שנים, אהבה חתול. חיבה זו מרגיזה את אבי הילד, והוא אינו יכול לקבל את העובדה שהבת אוהבת מישהו אחר מלבדו.

אבל המחבר, חובב גדול של בעלי חיים (עשרים ושלושה חתולים ואדם דני ענק התקיימו במקביל בביתו), העניק לתומאסינה כוחות התבוננות אנושיים. הוויכוחים של הגיבורה בעלת הארבע רגליים גורמים לחיוך אדיב. היא, כמו מבחן לקמוס, בוחנת אנשים עבור אנושיות, סובלנות ואהבה. תומאסינה היא שעזרה לד ר מקדיווי להבין את בתו ולגלות מחדש את אהבתה וחמלתה לבעלי חיים.

לא בכדי מוזכר כומר בסיפור הזה. נושא נוסף עובר בספר - אמונה. מקדיואי הוא אתאיסט מושבע. הידידות שלהם יוצאת דופן, ואין זה מפתיע שהם מרבים להתווכח. אולי בגלל הכומר פאדי הסיפור הזה מצא את הקוראים הרוסים רק ב-1995, בכתב העת "משפחה ובית ספר", למרות העובדה שהסופר מדבר בעדינות ובאופן לא פולשני על אמונה, מבלי לפגוע ברגשות האתאיסטים.

יש להקריא את הספר הזה לילדים, ועדיף אפילו לדון בו איתם, כי כאשר קסם מופלא גובל במציאות, התחושות הן כפולות. אבל הסיפור הזה מלמד על התמדה, טוב לב וביטחון עצמי.